(התמונות באדיבות הוועד האולימפי בישראל)
כאשר במגדל אייפל בפריז 2024 מנצנצים כבר אורות האולימפיאדה הבאה, ננעלה זו הנפלאה של 2020 בטקס מרהיב באצטדיון האולימפי. את הכבוד לשאת את הדגל הישראלי בטקס קיבלה מדליסטית הזהב של ישראל לינוי אשרם, אלופה אולימפית יחידה ומיוחדת והבחירה בה לשאת את הדגל הייתה כה נכונה ומתבקשת. טוקיו 2020,  16 ימי תהילה, דמעות, שמחת מנצחים/ות, תוגת מפסידים/ות, רגעים שלעולם לא ישכחו אלו שהתחרו והיו שם. החששות שהיעדר הקהל באצטדיונים יהיה פקטור משפיע הוכחה כהפוכה, ספורט הוא ספורט נפלא גם כשאין קהל של ממש נוכח ואל מול התחרויות הנהדרות והשידורים המרתקים, השיאים והדמעות עמדנו משתאים וגאים ובעיקר כבר מתגעגעים. בעוד 3 שנים ייפתחו משחקי פריז שאין אחד אוהב ואוהד ספורט בעולם שלא רוצה שהם יהיו משחקים עם קהל “מלא מלא”, ללא הגבלות וללא מגבלות. בינתיים בין לבין, טוקיו עושה את ההכנות לארח את המשחקים הפארלימפיים ב- 24 באוגוסט עד ה-5 בספטמבר.

 

אין ספק שזו הייתה האולימפיאדה הטובה של ישראל מאז ומעולם. אף משלחת לא הגיעה להישגים ושיאים כמו זו של משלחת ישראל לטוקיו, שתי מדליות מזהב של ארטיום דולגופיאט ולינוי אשרם,  שתיים מארד של חבורת לוחמי/ות הג’ודו ושל אבישג סמברג  וגם על הדרך גם כמה “כמעט” מדליות וגמרים רבים ויוקרתיים והעין? היא כבר לפריז 2024 צופייה, לעוד תקרת זכוכית אפילו גבוהה יותר. לא ידוע ובטח עוד מוקדם מידי לדעת לאן ימשיכו מכאן הספורטאים/יות שהיו חלק מהמשלחת, אלו הצעירים/ות וגם אלו הפחות. רק חשוב שעל הדרך יזכרו ששיאים נועדו לשבור. 90 ספורטאים וספורטאיות נשלחו לייצג את ישראל במשלחת הגדולה מאז 1952, עת השתתפנו באולימפיאדה בפעם הראשונה ומרתקת העובדה ששלוש מדליות קיבלה ישראל בענפים שמעולם לא קיבלנו בהם מדליה, שזה הישג ושיא נפלא כשלעצמו.

את הישגי המשלחת עוד ינתחו מומחי הספורט והספורט ההישגי לעומק, גם את התצוגות הפחות טובות. רק חשוב שנזכור שספורט אולימפי דורש שנים של אימונים ומאמץ, השגת קריטריון אולימפי הוא לא דבר של מה בכך ועצם השגתו וההגעה לאולימפיאדה ראויים תמיד להערכה. כך למשל ההישגים הנהדרים של ענף השחייה, 2 גמרים(!), שחיינים ושחייניות צעירים וצעירות שללא ספק ישפרו שיאים גם בעוד שלוש שנים. נוסיף גם את המקום רביעי הנפלא של מתן רודיטי במים הפתוחים. הג’ודו כתמיד עם הרבה אפשרויות לפודיום הגיע לשני גמרים וכמעט מדלייה בהם ולבסוף מביא הענף מדלייה קבוצתית הירואית. האתלטיקה סיפקה שלושה גמרים, גולש הרוח יואב כהן שעם עוד טיפת מזל היה עומד על הפודיום, לונה צ’מטאי סלפטר, המרתוניסטית, בדבוקה המובילה עם אפשרות יותר מסבירה למדלייה, פורשת כתוצאה מכאבים וחוזרת לסיים על אף הכל את המרתון. איתי שני, בענף הקשתות, בהופעה ראשונה אי פעם, סיפק תצוגה נפלאה ועוד רבים/ות שעשו את הכי טוב שהם יכולים/ות, בעיקר להגיע לתחרות בכושר הכי טוב ולפחות להשוות או לשפר שיאים אישיים, כאן עמדו הנציגים/ות של ישראל ברובם/ן הגדול במשימה.

האש האולימפית כבתה וננעלו משחקי טוקיו 2020…ומילה אחת למשלחת הנפלאה של ישראל תודה! תודה על רגעים בלתי נשכחים, על התרגשות ודמעות שמחה, על מדליות ו”התקווה” פעמיים!! תודה על כל כך הרבה הצלחות ושיאים נפלאים בכל הענפים…90 ספורטאיות וספורטאים שהביאו המון כבוד ורגעים של אושר אמיתי. תודה גדולה לוועד האולימפי בישראל על שיתוף הפעולה ולצלם הנפלא עמית שיסל. טוקיו 2020, היתה אולימפיאדה מיוחדת בתקופה מיוחדת ושונה והיתה נפלאה בהיבט הישראלי וללא ספק הרימה את רף הציפיות לאולימפיאדות הבאות.

(התמונות באדיבות הוועד האולימפי בישראל)